ישראל בדרך לבחירות. עודד פריד, נציג הקהילה הגאה בכנסת וממובילי מחאת הלהט"ב, סבור שהנזק הכי גדול של הקואליציה הזו טמון בכך שהיא ניסתה, בכל הזדמנות, לייאש את הציבור ולגרום לנו לחשוב שאין תקווה לשינוי
הכנסת ה-20 הייתה אולי אחת הנוראיות ביותר לקהילת הלהט"ב. לא זאת בלבד שהקואליציה בה מנעה התקדמות בשוויון זכויות לקהילה הגאה, אלא שהיא ממש העמידה בסכנה הישגים שכבר הושגו בעבר ועיגנה את האפליה הקיימת בחוק. אין לי הרבה מילים חמות להגיד על הכנסת הנוכחית בהקשר הלהט"בי, והברכה היחידה שעולה לי בראש ורלוונטית כרגע היא: ברוך שפטרנו מעונשה של זו.
הכנסת הזו רמסה את זכותנו להקים משפחה, מנעה מאתנו לאמץ, בלמה חקיקה לאיסור הפליה ושמירה על ביטחוננו, וניסתה לחסום את דרכנו לערכאות משפטיות בעתיד. הצעות החוק שעלו להצבעה במליאה נתקלו בחומה בצורה של אטימות וזלזול קואליציוני. בלי טיפת בושה התייצבו בזה אחר זה חברי הכנסת, כמו במצעד בלי גאווה, כדי להצביע במליאה נגד. נגד אימוץ שוויוני, נגד איסור טיפולי המרה, נגד ברית הזוגיות, נגד הכשרות בתחום הבריאות, נגד איסור הפליה. תמיד נגד, נגדנו. אפילו ראש הממשלה, שאמר שהוא תומך בזכותם של גברים להקים משפחה, הצביע נגד.
הנזק הכי גדול של הקואליציה הזו טמון בכך שהיא ניסתה, בכל הזדמנות, לייאש את הציבור ולגרום לנו לחשוב שאין תקווה לשינוי. פעם אחר פעם הצעות החוק שעלו לוועדת השרים לענייני חקיקה נדחו בחודשיים ושלושה, וכשאלה חלפו? בעוד חודשיים ובעוד שלושה.
אבל הנזק הכי גדול של הקואליציה הזו טמון בכך שהיא ניסתה, בכל הזדמנות, לייאש את הציבור ולגרום לנו לחשוב שאין תקווה לשינוי. פעם אחר פעם הצעות החוק שעלו לוועדת השרים לענייני חקיקה נדחו בחודשיים ושלושה, וכשאלה חלפו? בעוד חודשיים ובעוד שלושה. חברי כנסת אמרו שיתמכו ואז התנגדו, שרים הבטיחו שיקדמו תקנות ואז תקעו אותן בוועדות. רשימת התירוצים העלובים אינסופית, אבל בסופו של דבר הם עשו הכל כדי לא לעשות כלום. הם השתמשו בכל טריק בספר כדי לייצר סחבת בירוקרטית שבסופה אולי נתייאש.
"הזדמנות ענקית לכל מי שרוצה לראות כאן ישראל אחרת"
אבל אנחנו לא נוותר כי אלה החיים שלנו, והמאבק כאן הוא המאבק על דמותה של החברה הישראלית. אנחנו רוצים לחיות במדינה שוויונית, מקבלת ומכבדת, ואנחנו לא לבד. יש עוד המון שותפים ושותפות לרצון הזה והחיבור הזה, הוא, בין היתר, מה שראינו במחאה הגדולה של הקהילה הגאה בקיץ האחרון. מי שהסתכל בציבור האדיר שהתאסף בכיכר רבין בסיום יום השביתה שארגנו ראה שהיו שם דתיים וחילוניים, ותיקים ועולים, תושבי המרכז וכאלה שהגיעו מהפריפריה, להט"בים ולא להט"בים, שבאו לתמוך בזכות הבסיסית של כולנו לשוויון.
הבחירות שבפתח הן הזדמנות ענקית לכל מי שרוצה לראות כאן ישראל אחרת. זו הזדמנות לשבור מחסומים, לצמצם פערים ולייצר חיבורים. הקהילה הגאה מוכיחה בכל יום שאפשר לייצר חיבור כזה, שלמרות השוני בין אנשים, מוצא את המשותף ומתמקד בו. וזה כל הסיפור.
הבחירות שבפתח הן ההזדמנות של כולנו להוביל לשינוי אמיתי, ולדאוג שבכנסת הבאה ישבו אנשים שרואים בתפקידם שליחות ציבורית ולא סידור עבודה. זה הזמן שלנו להבטיח שבכנסת הבאה ישבו האנשים שיתקנו את חוק הפונדקאות, שישלימו סוף סוף את חקיקת חוק הפרשנות, שיעבירו עוד תקציבים לטובת הקהילה וייצגו אותנו. באמת.
עכשיו הכוח בידיים שלנו.
Comentarios